עולים לכיתה א׳

איך מדברים עם ילדים על המעבר לכיתה א׳?

יש ילדים שמחכים לכיתה א׳ בהתרגשות גדולה, ויש ילדים שחוששים מהשינוי. לעיתים שני הדברים מתקיימים יחד.

שיחה פתוחה יכולה לעזור לילדים להבין שמותר להרגיש רגשות שונים לקראת ההתחלה החדשה.

שיחה עם הילדים 5 דקות קריאה

שאלות שאפשר לשאול

מה הכי מסקרן אותך בבית הספר?
מה היית רוצה ללמוד בכיתה א׳?
יש משהו שאתה קצת חושש ממנו?
מה עוזר לך להרגיש בנוח במקום חדש?
מה היית רוצה לשאול מורה בכיתה א׳?
למי אפשר לפנות כשצריך עזרה?

מתי לדבר, ואיך לפתוח

שיחות על בית הספר עובדות טוב יותר כשהן קצרות ולא מתוכננות. בדרך לגן, באמבטיה, לפני השינה. ילדים בני שש לא אוהבים לשבת מול הורה ש„רוצה לדבר”, ובדרך כלל יפתחו דווקא כשהידיים עסוקות במשהו אחר.

אפשר לפתוח בסיפור שלכם במקום בשאלה. „אני זוכר·ת שביום הראשון שלי בכיתה א׳ לא ידעתי איפה השירותים” מזמין הרבה יותר מ„איך את·ה מרגיש·ה לקראת בית הספר?”.

מה כדאי לעשות?

להקשיב בלי למהר להרגיע, לתת מקום לחששות, להסביר מה יודעים ומה עדיין לא יודעים, ולהימנע מהבטחות כמו „יהיה לך רק כיף” או „לא יהיה קשה בכלל”.

ההבדל בין הרגעה לליווי הוא קטן אבל מורגש. הרגעה סוגרת את השיחה, וליווי משאיר אותה פתוחה. כשילד·ה שומע·ת „אין ממה לפחד”, המסקנה היא שהפחד עצמו לא במקום, ושבפעם הבאה עדיף לא לספר עליו.

ומה אם הוא·היא לא רוצה לדבר בכלל?

יש ילדים שלא מדברים על זה, וזה בסדר גמור. לא כל ילד·ה מעבד·ת שינוי במילים. לפעמים זה יוצא במשחק, בציור, או בשאלות שנשמעות לא קשורות.

אפשר להשאיר את הדלת פתוחה בלי ללחוץ: לומר משפט קצר על מה שיקרה, ולהמשיך הלאה. ילדים חוזרים לשיחה בזמן שלהם, בדרך כלל כשהכי פחות מצפים לזה.

ארבעה משפטים ששווה להחליף

במקוםעדיף

„יהיה לך רק כיף!” „יהיו דברים שיהיה כיף בהם, ויהיו דברים שיהיו קצת קשים בהתחלה.”

„אין ממה לפחד.” „הבנתי. ספר·י לי עוד על זה.”

„כולם מרגישים ככה, זה יעבור.” „מה היה עוזר לך ביום הראשון?”

„אתה כבר גדול.” „גם לגדולים לוקח זמן להתרגל למקום חדש.”

המטרה היא לא להעלים את כל החששות, אלא לעזור לילדים להרגיש שיש מי שמקשיב להם ומלווה אותם.

ל-32 שאלות נוספות לשיחה, בארבע תנועות: קלפי השיחה של גאולים.

להמשיך לקרוא

חזרה למרכז „עולים לכיתה א׳”